שלישיית תום אורן מנגנים ברסאנס

שלישיית תום אורן מנגנים ברסאנס

לפני שנה וקצת, כשהוא רק בן 24, קטף תום אורן את הפרס הראשון בתחרות הפסנתר של מכון תלוניוס מונק לג’אז, היום מכון הרבי הנקוק. אחד השופטים בתחרות, פסנתרן הג’אז האמריקאי ג’ייסון מוראן, ציין לשבח את נכונותו של אורן לקחת סיכונים ואמר למגזין „דאונביט“: „כשהוא החל את השיר הראשון שלו, אפשר היה לשמוע שהוא למעשה עומד לנסות משהו חדש ואינו בטוח אם זה הולך לעבוד. אבל נראה היה שהרעיונות שלו פשוט ממשיכים לעבוד. יכולת לשמוע אותו על הקצה. והוא המשיך לקחת פניות בלתי צפויות“.

ואכן, מקוריות ואומץ לנסות דברים חדשים מאפיינים את אורן, שנולד לאם מוזיקאית ומלחינה ומגיל אפס הוא דייר של קבע בעולמות של צליל ומנגינה. בגיל שש החל ללמוד פסנתר קלאסי ובגיל 11 נכנס לעולמות הג’אז. הוא עבר את המסלול של בית ספר לאמנויות, תלמה ילין ורימון, והשנה הוא מסיים את ברקלי קולג‘ בבוסטון במלגה מלאה. כיום הוא חבר ברביעייה של אלי דג’יברי ולאחרונה הצטרף לסיבוב ההופעות העולמי של טרנס בלנשרד.

מתחילת הדרך רקם אורן חיבורים בין עולמות. „הבנתי איך הקלאסי משפיע על הג’אז ולהפך“, הוא אומר, „הרבה מאוצר המילים ההרמוני והמלודי של המוזיקה הרומנטית והפוסט רומנטית והמודרנית יכול להשתלב בטבעיות בג’אז“. גם את האלתור הוא החל לתפוש כהלחנה של הרגע והרעננות של היצירה הספונטנית בעבעה לחומרים קלאסיים שניגן. אך בשלב כלשהו נפל הפור והכיוון היה ברור: „הבנתי שאני נשאר עם הג’אז. הוא נותן לי את הפלטפורמה המושלמת. הוא פתוח לספוג לתוכו מגוון של השפעות וסוגי אישיות“.

באילת מציג אורן חיבור שכזה בדיוק. השלישייה שלו מבצעת ערב ג’אז המבוסס על שיריו של ז’ורז‘ ברסנס (1921-1981), מגדולי השאנסיונרים הצרפתים, הטרובדור של המאה העשרים. בילדותו שמע אורן הרבה את ברסנס וגם את יוסי בנאי מבצע ברסנס. „משהו בחום שלו ובפשטות הנוגעת של הלחנים דיבר אליי“, הוא אומר. כשהבין את המילים, מצא בהן גם הרבה חתרנות, הומור ואומץ, והאתגר בעיבודים לשלישיית ג’אז היה להעביר את משמעות המילים גם ללא שירה.

אתגרים, המצאות וסיכונים הם תיאור נאמן לדרכו של אורן, הצעיר הישראלי שזכה באחד מאותות הכבוד החשובים של ממסד הג’אז האמריקאי. הזכייה בפרס הייתה מבחינתו „סוג של ברכת הדרך, אישור שאני יכול להמשיך לחקור וללמוד ולבטא את עצמי“. השנה עתיד לצאת אלבום הבכורה שלו בחברת קונקורד, והוא, מצדו, מתכוון להישאר נאמן לדרכו. „חייב להיות ידע וכבוד ואהבה למסורת של הג’אז“, הוא אומר, „והכי נפלא שהג’אז נותן חופש לחקור את כל החומרים עם החדשנות ועם האמת שלך“.

תום אורן פסנתר
שי זלמן תופים
גלעד אברו בס

צילום: Josh Wool

משך המופע: 75 דקות